בכתבה שפורסמה באתר 'באר שבע נט', יובל סיוון דן בסוגיות בתחומי הגישות בכל מה שקשור ליחס העובדים בזמן העבודה בחברות ההייטק.
סיוון, שמתפקד כיום כמנהל בחברת הייטק ושימש בעבר כמנהל בית ספר וכמורה להיסטוריה ארץ ישראל. "מעסיקים לא מספיק מתעניינים בעולמם הפרטי של עובדיהם, כל דבר יכול להשפיע על תיפקודם והמשך רצונם לעבוד בחברה".
זהו צעד חיובי ומשמעותי של עיריית גבעתיים לשיפור התקשורת עם הורי התלמידים. המערכת החדשה בווטסאפ מנגישה את השירות החינוכי ומאפשרת: – תקשורת ישירה ונוחה בין
נשים היו מאז מעולם עיקר כוח העבודה בעולם ההוראה והחינוך. הן מעולות והן ראויות ומניסיון תמיד אהבתי לעבוד עם נשים כקולגות ונשים שניהלו אותי לאורך
הבינה המלאכותית היא כבר פה. הסוסים יצאו מן האורווה. החרדה כפי שמובעת בכתבה אכן קיימת. אך כמו כל המצאה בהיסטוריה, ממשאבות המים ועד המחרשות שייתרו
רבים החוקרים כבר במאות השנים האחרונות שקישרו בין עיתות משבר לבין פריחה של המגזר העסקי. אפילו יש חוקרים פסיכולוגוסיטים אשר קישרו בין מצוקות חברתיות כמו
הכנס שהתקיים מדגים שוב את רוח החוסן והלכידות החברתית הקיימת בחברה הישראלית. דווקא בימים כאלו של משבר משמעותי אנחנו זוכים לראות יוזמות שצומחות הן 'מלמטה'
נושא הלאומיות הוא נושא מורכב: המתח בין הלאום היהודי ו/או זה הישראלי בחברה בישראל כיום מורכב אף יותר. פרופ' שלמה זנד עוד חולל סקנדל כשטען
