התופעה של אנשים, מכל מיני פרופסיות, שעובדים בהוראה לא משרה מלאה היא לא חדשה בעליל. גלורפיקאציה של אנשי הייטק שעושים זאת – משמע עובדים גם בהייטק וגם בהוראה במקביל היא פסולה בעיניי. יש המון יועצות חינוכיות שעובדות כיועצות בבתי ספר וגם מטפלות פרטי, יש המון מורים שעובדים פרטי באופן כללי, יש מורים לחינוך גופני שגם מנהלים קבוצות תחרותיות במגוון עצום של מסלולים ובעלויות ועוד ועוד.
כתובת מסוג אלו מראות כאילו יש זן נדיר ומיוחס – "עובדי הייטק" – ממש קוסם, בלתי נתפס, עולם מלא עושר ואושר שכולנו רוצים להיות חלק ממנו – שהנה, גם בקרבם יש קדושים ממש שעובדים גם בהוראה. ההדגשה בכתבה כי העבודה בהייטק הינה "רק לפרנסה" והעובדה במקביל בהוראה הינה "נשמה" היא איומה. משני הכיוונים. אם אתה עובד בהייטק ואתה סובל ועושה זאת "רק לפרנסה" ולא מוצא בעבודתך שום עניין, אתגר, רצון להשפיע, משהו מתגמל זולת לשכר עדיף שתעבור להוראה "על מלא". למה להשאר בהייטק? או בכל עבודה שנפשך ממש נשחקת בה? ואם אתה כל כולך ובכל מאודך מעיד כי ההוראה היא שליחות אז קדימה – לך לאן שכשרונותך ורצונותך מובילים אותך. לכן גם נשואי הכתבה הם אומללים בעיני וגם עצם הבאתם לכתבה כאילו הם ממש מושא להערצה זה טרנד שכדאי שיפסק. אין שום כבוד מיוחס לעובדי הייטק כפי שלא כל העוסקים בהוראה הם בני אדם נאצלים ולהיפך.
