יובל סיון ששימש כמורה להיסטוריה ולימים כמנהל בית ספר במערכת החינוך הישראלית, מסביר על 'כור ההיתוך' שנחשב לביטוי מטאפורי. 'כור היתוך' למעשה, זהו תהליך בו אנשים ממגוון תרבויות, רקע דתי ואתני שונים – מאמצים דפוסים משותפים חדשים.
- יש הרואים ב"כור ההיתוך" כאמצעי שהיה הכרחי בשנותיה הראשונות של המדינה על מנת שניתן יהיה לבנות חברה משותפת של אנשים שהגיעו מארצות רבות. הצורך בהבניית זהות חדשה, בניית חברה חדשה המבוססת על קיבוץ גלויות וקליטת מספר חסרי תקדים של עולים מתרבויות רבות ומגוונות.
- המטרה הייתה ליצור חברה לאומית אחידה ומגובשת. לא ניתן היה ליצור זהות ישראלית חדשה ולהדגיש את מאפייניה הייחודיים בלי למחוק את הזהות העדתית הישנה וללא שלילת הזהות הקודמת.
- מדינת ישראל הצעירה בנתה לעצמה מיתוסים הקשורים בשלילת הגולה ובגבורה, כדרך לעיצוב החברה והעם ולכן היה נוח לעסוק בחלוצים, בהתיישבות, בלוחם היהודי החדש כגורמים מלכדים ומגבשים
- כדי לממש שוויון זכויות והזדמנויות שוות למהגרים בחברה, יש לאפשר להן מכנה משותף המבוסס על שפה ותרבות משותפת, שהיא דמות "הצבר", היא הדמות האידיאלית שלאורה יש לחנך את הציבור ב"כור ההיתוך" הישראלי.
- התפיסה התאימה לחברה מגוייסת הנלחמת על קיומה עם איומים ביטחוניים, קשיים כלכליים שדרשו הסתפקות במועט.
- הנהגת המדינה חששה שהעולים שהיו בני תרבויות שונות מאלה של בני הארץ ישנו את אופייה של המדינה.מדובר בחברה הנמצאת בשלבים ראשוניים של גיבוש זהותה, שלבים המאופיינים בד"כ בחוסר בטחון עצמי כך שכל זהות שונה נתפסת כאיום.
