אני מתייחס לדיווח זה בדאגה ובמקצועיות. מהזווית המקצועית שלי, הפרקטיקות המתוארות מעוררות חשש משמעותי בנוגע לגניבת ידע וטכנולוגיות רגישות. העברת צוותים שלמים והצעת שכר מנופח נראית כאסטרטגיה מכוונת וממוקדת לחילוץ ידע וכישרונות טכנולוגיים, תוך עקיפת מגבלות רגולטוריות וביטחוניות. מנקודת המבט האישית שלי כעובד הייטק, אני רואה במגמה זו איום על האקוסיסטם הטכנולוגי העולמי. השיטות המתוארות חותרות תחת עקרונות של חדשנות הוגנת, מוסר עסקי ותחרות לגיטימית. הן מסכנות לא רק את האינטרסים הכלכליים של החברות המערביות, אלא גם את הביטחון הלאומי ואת יכולת ההתפתחות הטכנולוגית של המדינות הדמוקרטיות.
אני סבור שיש מספר צעדים אסטרטגיים שישראל והמדינות המערביות יכולות לנקוט למניעת גניבת ידע טכנולוגי:
חקיקת חוקים מחמירים יותר להגנה על סודות מסחריים וטכנולוגיים, עם ענישה משמעותית על חציית גבולות אלה. חקיקה שתכלול סנקציות כלכליות משמעותיות וגם אפשרויות הגבלה על העברת טכנולוגיות רגישות. הידוק הבקרה והפיקוח על העברת עובדים בחברות טכנולוגיות, כולל מנגנוני בדיקה והגבלה על העסקת עובדים בחברות בעלות זיקה למדינות שעלולות לסכן את הביטחון הטכנולוגי. חיזוק הסכמי סודיות ואי-תחרות בחוזי העבודה, עם סעדים משפטיים ברורים וחדים יותר. יצירת שיתופי פעולה בינמדינתיים להגנה על קניין רוחני בתחום ההיי-טק, כולל הסכמים וועדות משותפות לטיפול בסוגיה.
הגישה צריכה להיות מערכתית, רב-ממדית ואסרטיבית, תוך שמירה על איזון בין הגנה טכנולוגית לבין קידום חדשנות והזדמנויות עסקיות בינלאומיות.
