יובל סיוון // אודות

השעות הקורונה עוד פה והם פה להישאר. אחרי כמעט שנתיים שממש פיזית, הלכה למעשה, כל העולם היה תחת סגר והשתמש רק בפלטפורמות של הייטק –

נשים היו מאז מעולם עיקר כוח העבודה בעולם ההוראה והחינוך. הן מעולות והן ראויות ומניסיון תמיד אהבתי לעבוד עם נשים כקולגות ונשים שניהלו אותי לאורך

הבינה המלאכותית היא כבר פה. הסוסים יצאו מן האורווה. החרדה כפי שמובעת בכתבה אכן קיימת. אך כמו כל המצאה בהיסטוריה, ממשאבות המים ועד המחרשות שייתרו

רבים החוקרים כבר במאות השנים האחרונות שקישרו בין עיתות משבר לבין פריחה של המגזר העסקי. אפילו יש חוקרים פסיכולוגוסיטים אשר קישרו בין מצוקות חברתיות כמו

זהו צעד חיובי ומשמעותי של עיריית גבעתיים לשיפור התקשורת עם הורי התלמידים. המערכת החדשה בווטסאפ מנגישה את השירות החינוכי ומאפשרת: – תקשורת ישירה ונוחה בין

יובל סיוון, מנהל בחברת הייטק בישראל, ממליץ בכתבה שפורסמה באתר 'רשת מקומונים בשרון' על מספר דפוסים לאימוץ שיסייעו לתקינות המבנה הארגוני בחברה ויתרמו לתחושת סיפוק

יובל סיון בנקודת מבט אישית מצולמת על איומי הבינה המלאכותית על השוק הדיגיטלי. לדבריו של סיון, לראשונה מזה שנים, אנשי מקצועות כפיים כגון: חקלאים, נגרים

יובל סיוון, מורה להיסטוריה לשעבר, ובוגר מערכת החינוך בישראל כמנהל בית ספר, מציג את הנקודות העיקריות בנושא המעברות בארץ ישראל: המעברות היו  שיכונים זמניים לעולים,

יובל לייכנר סיון, מורה בכיר להיסטוריה ארץ ישראל, במספר נקודות עיקריות על הרקע המדיני להכרזת מדינת ישראל 1948: ראשית, משרד החוץ האמריקאי החל יוזמה למניעת